פסק-דין בתיק ס"ע 37383-10-10

1.         לפנינו ערעור על החלטת כב' הרשמת ריכטמן מיום 24.7.12, בה קבעה כי לאחר עיון נוסף היא מורה על ביטול החלטתה מיום 15.4.12, בה הורתה למשיבה (להלן גם: " התובעת") להפקיד סך 3,000 ש"ח כערובה לתשלום הוצאות המערערת (להלן גם: " הנתבעת").

2.         העובדות הרלבנטיות לערעור בתמצית:

א.        התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעת ונגד מר גיורא הלר לפיצוי בגין הטרדה מינית ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

            ב.         ביום 1.1.12 ניתנה החלטה לפיה התביעה כנגד מר גיורא הלר נדחית.

                        התובעת חוייבה בתשלום הוצאות למר גיורא הלר בסך 7,500 ש"ח.

                        כן נדחתה התביעה בעילת הטרדה מינית כנגד הנתבעת.

ג.         הנתבעת הגישה בקשה לחייב את התובעת בערובה בשל הטעמים הבאים:

התובעת לא שילמה את ההוצאות שנפסקו נגדה; יש לה נושים רבים ותיק האיחוד שהיה לה בהוצאה לפועל פוזר; לתובעת נושים רבים אשר הטילו עיקולים על כספים אשר יגיעו לה בתיק זה; סיכויי התביעה קלושים; התובעת עצמה ביקשה למחוק את הרכיב של הטרדה מינית כך שהעילה שנותרה הינה פיצויים על פיטורים שלא כדין; הטענה לפיטורים עקב תלונה מוצדקת על הטרדה מינית הינה חסרת סיכוי לאור העובדה כי התביעה להטרדה מינית נדחתה; הטענה לפיצויים עקב היעדר שימוע אף היא חסרת סיכוי לאור הראיות בתיק; מדובר בתביעה מופרזת לפיצוי בשיעור 12 משכורות לאור העובדה כי התובעת עבדה כשנה ושמונה חודשים בלבד.

ד.         ביום 15.4.12 ניתנה החלטת כב' הרשמת ריכטמן:

" לאחר עיון בבקשה בפרוטוקול הדיון ובנספחיה ובהעדר תגובת המשיבה כאמור בהחלטתי מיום 19.3 הנני מורה לתובעת להפקיד בקופת ביה"ד סך של 3000 ש"ח להבטחת הוצאות הנתבעת במידה ותביעתה תדחה".

ה.        התובעת הגישה בקשה לביטול החיוב בערובה. בבקשה טענה כי מצבה הכלכלי הורע וכן גם מצבו הבריאותי של בעלה, כי ההחלטה להפקדת ערובה אינה מוצדקת כי היא נמצאת ללא ייצוג משפטי ולפיכך לא הגיבה על הבקשה.

ו.         ביום 24.7.12 ניתנה החלטת כב' הרשמת ריכטמן:

" לאחר עיון נוסף הנני מורה על ביטול ההחלטה המורה על חיוב התובעת בהפקדת ערובה".

            ז.         החלטה זו הינה מושא הערעור.

3.         בערעור חזרה המערערת על נימוקיה בבקשה לחיוב בערובה והוסיפה כי החלטת כב' הרשמת נעדרת הנמקה.

4.         ניתנה החלטה לפיה המשיבה תגיב לערעור עד ליום 1.11.12. כמו כן על הצדדים להודיע עד למועד זה אם קיימת הסכמה כי פסק הדין יינתן על דרך של טיעונים בכתב.

5.         המערערת הודיעה כי היא מסכימה כי פסק הדין יינתן על דרך טיעונים בכתב.

המערערת הוסיפה וטענה לחוסר יכולתה הכלכלית של המשיבה כפי שעולה מתיק ההוצאה לפועל.

6.         ביום 1.1.13 ניתנה החלטה לפיה המשיבה לא המציאה תגובתה לערעור וכן לא המציאה עמדתה לכך כי פסק הדין יינתן בדרך של טיעונים בכתב.